נדחתה בקשת עיריית אופקים למתן צו "אנטון פילר" ביחס למסמכים המכילים חומר הסתה ולשון הרע הקשורים לתביעתה

א. רקע

1. בקשת המבקשים למתן צו לתפיסת מסמכים וכן מידע על גבי מדיה מגנטית, לרבות תפיסת מחשבים, קלטות ודיסקים, המצויים במשרדו ובביתו של המשיב ו/או בחצרו, ואשר מכילים חומר הסתה ולשון הרע הקשור לתביעת המבקשים, הכל על יסוד עקרון ההליך הידוע בכינויו "אנטון פילר". הבקשה הוגשה ונידונה על ידי כמקובל ועל פי תקנה 366 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, במעמד צד אחד, על מנת שלא תסוכל מטרתו.

2. המבקשים הינם עיריית אופקים וראש העיריה הנבחר המכהן. המשיב הינו תושב העיר אופקים.

3. רקע הבקשה הינה תביעה כספית, שהוגשה על ידי המבקשים כנגד המשיב ושניים נוספים בגין הפצת לשון הרע, הנוגעת לסדרת אירועים בהם הפיץ לטענתם כרוזים כנגד המבקשים. בעקבות דיון שנערך ביום 30.10.06, הגיעו המבקשים עם אחד המשיבים, מר אזולאי (להלן: אזולאי) להסכמה, שבעטיה, בתמורה למחיקת התביעה נגדו, מסר הוא למבקשים מידע בעניינם כנגד המשיב. במסגרת זו נטען כי אזולאי מסר מידע רב, לרבות קבצי מחשב והקלטות וממנו עולה, כי קיימים קבצי מחשב והקלטות, הקושרים את המשיב בין היתר להפצת הכרוזים, עריכתם והכנתם.

4. נוכח מידע זה ולפיו עשוי להמצא בבית המשיב חומר הפצה נוסף, מתבקשת בקשה זו, לפיה מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולאפשר למבקשים לתפוס, לצלם ולהעתיק מסמכים ומידע כאמור, המכילים חומר הסתה ולשון הרע הקשור לתביעה, בין באופן ישיר ובין בפיקוח המשטרה. 

ב. המסגרת הנורמטיבית

5. צו "אנטון פילר" נשוא עניננו, מבוקש בהתאם לתקנה 387 א' לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 אשר התקבלה בתיקון תשס"א, ענינה תפיסת נכסים וזו לשונה:

  387א. תפיסת נכסים

(א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן - תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.

 (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן - צו כניסה לחצרים).

            (ג) ...

(ד) בתקנה זו, "נכסים" - נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.

6. התקנה הנ"ל כפופה למסגרת הכללית של הסעדים הזמניים הקבועה בתקנה 362 לתקנות הנ"ל ואשר השיקולים למתן הצו על פיה הינם:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

 (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

ג.             ג.              דיון

7. הסעד המבוקש הידוע כ"אנטון פילר", שענינו כאמור כניסה של התובע לחצרי הנתבע ותפיסת מסמכים והוצאתם, הינו סעד קיצוני שהוחדר לישראל, קודם שהותקן בתקנות סדר הדין, באמצעות פסיקת בתי המשפט שאימצוהו מהדין האנגלי. גם באנגליה, הוכר הסעד רק במחצית שנות השבעים (1976).

8. פסק הדין המנחה הראשון למעשה בענין זה, היה בפרשת רותם ( ת"א (ת"א) 798/91 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' נחום ראודור, פס"מ תשנ"ב (ג) 15). בפסק הדין הנ"ל קבע כב' השופט (כתוארו אז) א. גורן:

צו "אנטון פילר" הוא מן הסעדים הדרסטיים שבסמכותו של בית המשפט להעניק. הפעלתו כרוכה בפגיעה בפרטיות, בחדירה לרשות הפרט, בסכנה של חשיפת סודות מסחריים, ושיתוק או פגיעה חמורה בפעילות עיסקית. שיקולים אלה מלמדים שרק נסיבות מיוחדות במינן תצדקנה מתן צו כזה..."